על חקירת מצ"ח – כל מה שרצית לדעת!
התייעצות עם עו"ד צבאי בשלב מוקדם ככל הניתן, תשמור על זכויותיך בחקירה והמשפט ותקבע את המשך התהליכים המשפטיים. התייעצות בעו"ד צבאי אינה מלמדת על אשמה.
חקירת מצ"ח
מטרתה של החקירה הפלילית במשטרה הצבאית החוקרת או במשטרת ישראל הנה לגבות עדויות ולאסוף ראיות להוכחת ביצוע עבירה פלילית.
הליך החקירה הוא אחד האירועים המלחיצים ביותר בחייו של אדם וחוקרי המצ"ח, עושים, לעתים, מאמצים להגביר לחץ זה על מנת להביא לקידום החקירה.
ישנם שני סוגי נחקרים:
נחקר כחשוד: חשוד בביצוע עבירה זכאי על פי חוק כי בטרם תחל החקירה על החוקרים להזהירו כי הוא אינו חייב לומר דבר, וכי כל מה שיאמר עשוי לשמש נגדו כראיה במשפט. לפיכך, חקירת חשוד נקראת: "חקירה תחת אזהרה". נחקר החשוד בביצוע העבירה אינו חייב להשיב לשאלות החוקרים ורשאי להתייעץ עם עו"ד צבאי. כמו כן, עומדת לו זכות השתיקה אולם חשוב לדעת כי עמידה על זכות השתיקה עלולה לעתים להזיק לו , שכן היא עלולה לחזק את משקל ראיות התביעה נגדו ולעיתים יהיה בכך כדי לפגוע משמעותית בקו ההגנה.
נחקר כעד על מנת לבסס את האשמה של מישהו אחר. נחקר כעד, חייב, ככלל, להשיב על שאלות החוקרים, אך עומדת לו הזכות לאי הפללה עצמית. כלומר, הוא אינו חייב להשיב לשאלות אשר עלולות להפלילו בביצוע עבירה. אדם נחקר כעד, ותוך כדי החקירה מתגלה מידע המחשיד אותו בעבירה, חובה על החוקרים להזהירו, ומרגע זה, הוא הופך לנחקר תחת אזהרה.
במקרה של מעצר בעת החקירה, חוקרי מצ"ח חייבים לאפשר לחשוד להיוועץ בעו"ד צבאי בעל אישור להופיע בבתי דין צבאיים.
זכותו של כל נחקר להיוועץ בעורך-דין בכל שלב של החקירה, למרות שהחובה להודיע לו על זכותו זו קמה רק מקום שהוא נעצר או צפוי להיעצר.
ההתייעצות עם עו"ד צבאי לפני ובמהלך העדות, עשויה לשנות משמעותית את כיוון החקירה ולמצות את כל האפשרויות למניעת האישום, ההרשעה והרישום הפלילי. בתי דין הצבאיים מייחסים משקל רב להודאות והפללות בחקירה, ולמעשה, רוב ההרשעות בפלילים מבוססות על הודאות והפללות.
חוקרי מצ"ח משתמשים בטכניקות חקירה ובתרגילי חקירה שונים ומתוחכמים, אשר מרביתם לא מוכרים לנחקרים, והם אינם יודעים כיצד להתמודד עמם. טכניקות אלה, גורמות לנחקרים לחשוב שגורלם כבר נגזר ממילא, ומוטב שיודו בביצוע העבירה, או יפלילו את חבריהם.
ככלל, מותר לחוקרי מצ"ח לעשות שימוש באמצעי חקירה מתוחכמים, אולם אסור שאמצעים אלה יגרמו לחשוד למסור הודיית שווא בעבירות שלא ביצע רק כדי לסיים את "הסיוט" ל חקירת מצ"ח. לחייל הנחקר בגין חשד לעבירה פלילית, יהיה חכם ככל שיהיה, אין את הכלים להתמודד עם שיטות החקירה של מצ"ח בכוחות עצמו. בהערת אגב יצויין כי נדיר שטענות בדבר מסירת הודיה שלא מרצון חופשי יגרמו לפסילת הראיה או להתקבל בבתי -הדין.
חוקרי מצ"ח אינם יכולים לכפות על חשוד למסור עדות לפני שנועץ עם עורך-דין, ובקשתו של החשוד לעצור את החקירה עד להיוועצותו עם עורך-דין אינה נחשבת כשימוש בזכות השתיקה והיא אינה פוגעת בחשוד בכל דרך שהיא.
עורך-הדין אליו פונה החשוד (הגם שמדובר בשיחה טלפונית ראשונה של עורך-הדין עם החשוד) נאמן רק לטובתושל החשוד. יש לו חובה כלפי החשוד לסודיות מוחלטת ולנאמנות מלאה. להבדיל מחוקרי מצ"ח, המרבים לייעץ לחשודים כיצד לנהוג, עצותיו של עורך הדין מטרתם לעזור לחשוד ולא להזיק לו.
חשוב לציין כי עורך-דין המתמחה במשפט צבאי, בעל אישור הופעה בבתי דין צבאיים יכול לסייע רבות לחייל שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו. התייעצות עם עורך דין צבאי אינה מלמדת על אשמה .
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד.
