הרגשתי כאילו "קיבלתי מכת אגרוף בבטן" כשבני הודיע לי שהוא לא מסוגל להתגייס לצבא. כולנו שרתנו בצבא, אנחנו משפחה פטריוטית וקשה לנו היה לקבל שלא עושים משהו שהיה מובן מאליו – שירות צבאי.
בני היה תלמיד מצטיין, בוגר תכנית "מגשימים" ( שלוש שנים קורסי מחשבים ברמה אוניברסיטאית ממומנים ע"י הצבא) והיה זה אך טבעי שהצבא יממש את הפוטנציאל שלו וינתב אותו לאחת מיחידות המחשבים אבל מכיוון שהפרופיל שלו היה 97 הצבא ייעד אותו לשריון. בני אובחן כבעל קשיי הסתגלות והידיעה על כך שישרת בחיל שריון דרדרה את מצבו הנפשי והוא נזקק לטיפול נפשי (פסיכולוגי ופסיכיאטרי).
היה ברור לנו ששירות בשריון היה מוביל אותו לדיכאונות, כלא ופוטנציאל לפגיעה עצמית.
לאחר לבטים לא קלים, הבנו שאין ברירה כי חששנו ל"אבד" את הילד. הבחירה לא עברה בקלות אבל בעזרת דנה נוף וראייה מפוכחת של המציאות קיבלנו את הילד שלנו בחזרה.
פנינו לעו"ד דנה נוף שהסבירה לנו באריכות ובסבלנות את המשמעויות בהווה ובעתיד וטיפלה בקבלת פטור מהצבא. אנחנו מבינים שהרווחנו את הילד.
הנתונים המדאיגים שהתפרסמו לאחרונה על כמות המתאבדים בצבא רק חזקו אותנו שקיבלנו את ההחלטה הנכונה ותודות לדנה נוף יש לנו ילד מאושר שיתרום בדרכים אחרות למדינה.
ח.א. (באר שבע)