דנה יקרה,
אין מילים בפי לתאר את התודה שאנו חבים לך. הפעם מהזווית שלי. של האישה שלצידו…
סיפרתי לך שהוא פשוט היה אחר כשהתחתנו? זה המשפט שאני הכי אומרת לאנשים בחיים שלי. הוא באמת היה אחר.
מאדם מלא בטחון, מצליח, מלא בחברים ובעיקר בעיקר שמח… הפך למתבודד, עצוב, אדיש ובעיקר נעלם.
לא ידעתי שזה בגלל המלחמה. הוא לא דיבר על זה. הוא לא דיבר בכלל…
אחרי שנים התחלנו לקשר את זה למלחמה. היו לו ימים טובים והיו ימים קשים. הוא התבייש, כעס, נסגר ואני לא ידעתי מה לעשות עם זה. איך לעזור לו ולי.
הוא הלך לטיפולים אבל היו עוד הרבה נפילות. הכל היה קשה.
למזלי פגשתי אותך ואת ישר זיהית את המצב וידעת איך לכוון אותי. לא היה קל לי להביא אותו לפגישה. השיחות שעשית אתו לפני, החיוך המכיל בעיניים שהענקת לו בפגישה הראשונה. בזכותך הוא לא הרגיש אשם, בושה והחליט שהוא מסוגל לצאת לתהליך.
לצוות צירפת את עו"ד שלומי ציפורי ובמקצועיות ורגישות רבה הובלתם את כל התהליך, תוך החזקת הידיים שלנו, פשוטו כמשמעו.
ההכרה בפוסט טראומה הייתה מהירה, ללא הערמת קשיים וזה הקסם. כי באמת היה דרוש קסם כדי להביא אותו לבקש הכרה. בזכותכם, עברנו את זה.
תודה לך. 💙
ע.
