סניף תל אביב: 03-7360260

|

 סניף חיפה: 04-8682000

בני מהגרים והגיוס לצה"ל - כל מה שרציתם לדעת

חוק שירות ביטחון (נוסח משולב, התשמ"ז, 1986) במדינת ישראל מתייחס לכל אדם המחזיק באזרחות ישראלית, גבר או אשה,  בין אם הוא מתגורר בחו"ל ובין אם מחזיק באזרחות נוספת.

בשפה הצה"לית קוראים לכל אזרח ישראלי מחוייב גיוס, מלש"ב (יועד לשירות ביטחון). אי התייצבות המלש"ב בבקו"ם ביום שנקבע בצו התייצבות, מוגדר כנפקדות ובהמשך "השתמטות משירות". הדבר נכון לכל נער או נערה שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם גיל 16 גם אם  הם מחזיקים באזרחות כפולה וגם אם הם שוהים בחו"ל בדרך קבע. האמור רלוונטי גם לילידי חו"ל. אי הסדרת מעמד/שינוי סטטוס לילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי, או בני מהגרים, עלול להסתיים במעצר הילדים בנתב"ג על ידי משטרת הגבולות או בסירוב לחידוש או הארכת הדרכון הישראלי על ידי שלטונות הצבא בעתיד.אם אחד ההורים חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל, ובאופן כללי, אם שני ההורים חיים בארץ – לא יוכר המלש"ב כ"בן מהגרים".

חשוב לזכור, חובת הגיוס לצה"ל חלה על כל אזרח ישראלי השוהה בחו"ל, בין אם דרך קבע או מטעמי שליחות זמניים. סוגי המלש"בים שמתייחסים לשוהים מחוץ לישראל הם: מלש"ב "יליד חו"ל":

נער/ה המחזיק באזרחות ישראלית אך נולד בחו"ל ומקום מושבו הקבוע ברציפות מיום הולדתו הוא בחו"ל. חשוב לדעת, מלש"ב יליד חו"ל אינו פטור באופן אוטומטי משירות ביטחון.

מלש"ב "בן מהגרים":

נער/ה שעקר לחו"ל למטרת הגירה בעקבות הוריו לפני הגיעו לגיל 16 ושעד גיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה אחרת, מחוץ לישראל,  בה מתגוררים הוריו.

מלש"ב "בן שליחים":

כל מיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או עם אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי- ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.למעשה, מעמדו של הנער הוא נגזרת של מעמד הוריו. כל עוד ילידי חו"ל ו"בני מהגרים" רק מבקרים בארץ עד 120 יום בשנה קלנדרית, הם לא יחוייבו בשירות צבאי אם יוכרו כחוק כבני מהגרים. במידה וילידי חו"ל או בני מהגרים יעלו לארץ החל מגיל 18 הם יחוייבו בשירות צבאי לפי טבלת משך השירות המשתנה מעת לעת בהתאם למדיניות צה"ל. בני שליחים יכולים לדחות את שירותם הצבאי עד גיל 20.

הסדרת מעמד בן מהגריםאיך ניתן להסדיר מעמד בני מהגרים?

מתוך הבנה שקיימים ילדים המחזיקים בדרכון ישראלי אך שוהים בחו"ל באופן זמני או דרך קבע, נקבע כי כל מלש"ב חייב להתייצב עם הגיעו לגיל 16 וחצי בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו לשם רישום כנדרש בחוק שירות ביטחון והסדרת מעמדו, בין אם יליד חו"ל, בן מהגרים, או בן שליחים. מי שלא יפעל להגדרת הסטטוס שלו, לא יהיה מוכר כ"בן מהגרים" או "יליד חו"ל" או "בן שליחים"  ולא יהיה זכאי לדחיית התייצבות או פטור משירות, ויידרש לחזור לארץ לשירות צבאי. יודגש, כי ללא הסדר המעמד מול צה"ל לא יוארך או יחודש הדרכון הישראלי בקונסוליה. עבור ילידי חו"ל ובני מהגרים, הרישום נעשה על ידי מילוי "טופס לרישום ולבקשה אישית של מלש"ב השוהה בחו"ל". עבור בני שליחים אשר רק דוחים את שירותם הצבאי הרישום נעשה ע"י מילוי טופס "בקשה לדחיית התייצבות לשירות ביטחון – אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל". בני שליחים יכולים לדחות את גיוסם עד גיל 20.

לטופסי בקשה להסדרת מעמד בקונסוליה יש לצרף את המסמכים הבאים:

* מכתב רשמי מבית הספר בו לומד המלש"ב, המציין את את מס' השנים שבו הוא כבר לומד ואת    מס' יתרת השנים שנותרו לו עד לסיום לימודיו.* העתקים מצולמים של דרכוני ההורים* אישור על מרכז חיים של הילד עם הוריו באותה מדינה אם יוחלט לאשר את הבקשה לדחיית הגיוס של המלש"ב כל עוד הוא שוהה בחו"ל עם הוריו, יבהיר לו הנציג הדיפלומטי את התנאים והמגבלות החלות עליו בכל נוגע לפרקי הזמן של הביקורים שלו בישראל.

האם קיים הבדל בין בנים לבנות?

בנות  שהוכרו בסטטוס "בת מהגרים" תהיינה זכאיות לפטור משירות עם הגיעה לגיל 20 ובלבד שעד לאותו מועד לא שהו בישראל תקופות החורגות מתקופות הביקור המותרות כאמור ולא ניצלו שנת שהיה. אם ניצלו שנת שהייה יהיו זכאיות לפטור רק עם הגיען לגיל 22. בנות יהיו פטורות משירות צבאי החל מגיל 20 אם שמרו על מעמד בן מהגרים (משמע, לא עלו לארץ לפני גיל 20 או ביקרו בארץ מעל 120 יום בשנה קלנדרית). בנים לא מקבלים פטור, הם מחוייבי שירות גם אם עלו לארץ רק אחרי גיל 21 לפי חובת משך השירות המפורטת בטבלה בתחתית העמוד.

באיזה מצבים רצוי לשכור את שירותיו של עו"ד המתמחה בדיני צבא?

ככלל, מומלץ להסדיר מבעוד מועד את המעמד על מנת שלא להגיע למצב בו לא תהיה ברירה. לצורך בשימוש בשירותים משפטיים יש מקרים רבים ומגוונים, חלקם סבוכים יותר וחלקם פחות, בהם רצוי להיעזר בשירותיו של עו"ד. למשל: יליד חו"ל עלה עם הוריו לארץ בגיל צעיר, אך בהגיעו לגיל 17 וחצי הוריו החליטו לעזוב שוב. למעשה, הילד מחוייב שירות צבאי וחייב להישאר בארץ לבד (לאחר גיוסו לצה"ל יוכר כ"חייל בודד" הזכאי להטבות שונות) למרות שהוריו כבר אינם מתגוררים יותר בישראל. זאת משום ששהייה של נער/ה בארץ לאחר גיל 16 מחייבת בשירות צבאי. הדבר נכון לילידי חו"ל, בני מהגרים ובני שליחים. חשוב לדעת שגיל 16 הינו גיל קריטי ועל ההורים לקחת זאת כשיקול במסגרת תכנוניהם להגר בעתיד. לאחר שהוסדר המעמד יש להימנע מחריגה בשהייה בארץ מעל 120 יום בכל שנה קלנדרית  על מנת לא ליצור מצבים סבוכים עם השירות הצבאי. עם זאת, מותר להישאר בישראל "שנת שהייה" אחת מבלי לאבד את מעמד בני מהגרים.

ממה רצוי להימנע?

בכל מצב אסור לטמון את הראש באדמה ולהתעלם מהבעיה. הורים לא מבינים שאי התייצבות ילדיהם לשירות צבאי או התעלמות מהסוגייה מיוחסת בישראל כעבריינות ועלולה לגרור לצידה רישום פלילי על כל המשמעויות וההשלכות של הדבר. בסופו של יום גם אם המלש"ב מרגיש חופשי ומאושר הוא הופך להיות  אסיר בארצו ולא יכול להגיע לישראל מבלי להסתכן במעצר בשדה התעופה, משפט צבאי ולאחר ריצוי העונש – גיוס לצה"ל.

המידע המופיע במאמר זה  הינו בגדר מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי אישי.

עו"ד צבאי דנה נוף שירתה למעלה מ- 24 שנה בשירות קבע במגוון תפקידים בצה"ל ומתנדבת לשירות מילואים בדרגת סא"ל בפרקליטות הצבאית. ייצגה מאות חיילים בערכאות מנהליות בלשכת הגיוס ובצה"ל וחיילים בבתי דין צבאיים בכל הארץ שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות שונות.
 

רוצים לדעת יותר על השירותים המשפטיים המוצעים לכם על ידי עורכת הדין דנה נוף בתחום המשפט הצבאי-פלילי? צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
שתף בווטסאפ
דילוג לתוכן