סניף תל אביב: 03-7360260

|

 סניף חיפה: 04-8682000

חיפוש
חיפוש

סיווג בטחוני בישראל בכלל ובצה"ל בפרט: כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

מי נדרש לעבור בדיקת התאמה ביטחונית?

בדיקת סיווג ביטחוני (התאמה ביטחונית) נדרשת לכל אדם המיועד לתפקיד הכולל גישה למידע מסווג או שהייה במתקנים רגישים. מטרת הבדיקה היא להבטיח שרק אנשים אמינים שאינם מהווים סיכון ביטחוני יחשפו לסודות המדינה.

משרתים במערכת הביטחון

  • חיילים וקצינים בצה"ל: במיוחד ביחידות כמו חיל המודיעין (אמ"ן), חיל האוויר, אגף התקשוב, ויחידות מובחרות (סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלדג ועוד).
  • עובדי קהיליית המודיעין: כלל העובדים והמועמדים לשירות הביטחון הכללי (שב"כ)  והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (מוסד).
  • שוטרים ואנשי כוחות הביטחון: שוטרים בתפקידים רגישים, עובדי שירות בתי הסוהר (שב"ס) ומאבטחים במתקנים אסטרטגיים.

עובדי מדינה ומשרדי ממשלה

  • עובדים במשרדים רגישים: עובדים במשרד הביטחון, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה ומשרד האנרגיה.
  • נושאי משרות אמון: יועצים, עוזרים ומנהלים בכירים העובדים לצד שרים וחברי קבינט.
  • עובדי רשויות אכיפה: מועמדים לתפקידים ברשות האכיפה והגבייה ובגופים נוספים המטפלים במידע אישי ורגיש.

המגזר האזרחי והתעשיות הביטחוניות

  • עובדי תעשיות ביטחוניות: עובדים בחברות כמו התעשייה האווירית, רפאל, ואלביט מערכות, הזקוקים ל"הכשר ביטחוני"
  • קבלנים וספקים חיצוניים: אנשי תחזוקה, טכנאי IT, ועובדי חברות קבלן הנדרשים להיכנס לבסיסים צבאיים או למתקנים ממשלתיים רגישים (לרוב סיווג ברמה 5-6).
  • חברות בתחומי תשתית: עובדים בחברות אנרגיה, תקשורת ופיננסים המטפלים בתשתיות קריטיות של המדינה.

חשוב לזכור: הדרישה לסיווג אינה תלויה רק בדרגה אלא בעיקר ברמת הרגישות של המידע שאליו האדם נחשף במסגרת תפקידו.

מה הם שלבי תהליך התחקיר הביטחוני?

כדי לקבל את רמת הסיווג, המועמד עובר סדרה של בדיקות שנועדו לוודא את אמינותו וחסינותו מפני סחיטה או השפעה זרה:

  1. מילוי שאלון אישי (75/1): שאלון מפורט הכולל פרטים אישיים, היסטוריה תעסוקתית ורפואית, קשרים בחו"ל, הרגלי צריכת אלכוהול/סמים ומצב כלכלי.
  2. ראיון עם מתחקר/ת: שיחה פרונטלית שבה עוברים על השאלון. המטרה היא להעמיק בפרטים, לוודא אמינות ולעמוד על אופיו של המועמד.
  3. בדיקת פוליגרף: מתבצעת לרוב ברמות הסיווג הגבוהות (1 ו-2) או בתפקידים רגישים במיוחד, כדי לאמת הצהרות בנושאים ביטחוניים ופליליים.
  4. בדיקת רקע (שטח): אימות נתונים מול ממליצים, מקומות עבודה קודמים וגורמים נוספים במידת הצורך.
  5. קבלת החלטה: בסיום התהליך, הגורם המוסמך (לרוב בשב"כ או במחלקת ביטחון מידע) קובע אם המועמד "מתאים" או "בלתי מתאים" לסיווג המבוקש.

 

מה הן רמות סיווג ביטחוני בישראל?

  • רמה 1 (סוד מועדף/רגיש): הרמה הגבוהה ביותר. מיועדת לתפקידים עם גישה למידע שחשיפתו עלולה לגרום נזק חמור ביותר וממושך לביטחון המדינה. כולל תחקיר מעמיק מאוד ולרוב בדיקת פוליגרף.
  • רמה 2 (סודי ביותר קהילייה): מיועדת בעיקר למשרתים ועובדים בקהיליית המודיעין (שב"כ, מוסד, אמ"ן). חשיפה למידע שעלול לגרום לנזק חמור מאוד.
  • רמה 3 (סודי ביותר): הרמה הנפוצה לתפקידי קצונה, יחידות שדה מובחרות ועובדי מדינה במתקנים רגישים.
  • רמה 4 (סודי): רמה המאפשרת גישה למידע מסווג ברמה בינונית או כניסה למתקנים צבאיים מסוימים.
  • רמה 5 (שמור): מיועדת בעיקר לקבלנים, ספקים ועובדים חיצוניים הזקוקים לגישה פיזית לבסיסים או מתקנים.
  • רמה 6 (שמור פיזי): הרמה הבסיסית ביותר, נועדה בעיקר למטרות אבטחה פיזית ומניעת כניסת גורמים עוינים למתקן.

 

האם יש תוקף וצורך לחידוש הסיווג הביטחוני?

סיווג ביטחוני אינו ניתן "לכל החיים" ויש לחדשו מעת לעת כדי לוודא שהתאמת המועמד לא השתנתה:

  • תקופת התוקף: בדרך כלל, סיווג ביטחוני תקף ל-5 עד 10 שנים, תלוי ברמת הסיווג ובגוף המעסיק (צה"ל, שב"כ, משרדי ממשלה). ככל שהסיווג גבוה יותר (רמות 1-2), תדירות הבדיקות החוזרות עולה.
  • תהליך חידוש (תיקוף): לקראת סיום התוקף, המועמד נדרש למלא שאלון עדכון ולעבור לעיתים ראיון נוסף כדי לוודא שלא חלו שינויים מהותיים במצבו (מצב משפחתי, חובות כספיים, קשרים עם גורמי חוץ וכו').
  • דיווח על שינויים: חובה על בעל הסיווג לדווח ליחידת אבטחת המידע על שינויים משמעותיים בחייו (כמו נישואין לאזרח זר או הסתבכות פלילית) גם במהלך תקופת התוקף.
  • ביטול סיווג: גורמי הביטחון רשאים לבטל או להוריד את רמת הסיווג בכל עת אם התגלה מידע חדש המעלה חשש לגבי אמינות המועמד.

 

מתי נדרשת גם בבדיקת פוליגרף בתהליך בדיקת התאמה ביטחונית?

פוליגרף הוא הכלי המחמיר ביותר בשרשרת הסינון, והוא נדרשת בשלושה מקרים עיקריים:

  1. סיווג רמה 1 ו-2 (חובה): בתפקידים הרגישים ביותר (כמו ביחידות מיוחדות, אמ"ן, שב"כ ומוסד), הפוליגרף הוא חלק מובנה מהתחקיר הראשוני ומבוצע גם בבדיקות תקופתיות (כל כמה שנים) כדי לוודא ששום דבר לא השתנה.
  2. תפקידי אמון ומטה רגישים: גם אם הסיווג הכללי הוא "רק" רמה 3, ישנם תפקידים עם נגישות למידע רגיש במיוחד (כמו עוזרי שרים, קצינים בכירים או אנשי כספים במערכת הביטחון) שנדרשים לעבור פוליגרף כתנאי סף.
  3. עליית חשד או אימות פרטים: אם במהלך הראיון האישי (בכל רמת סיווג) עולה חשד לחוסר אמינות, או שיש סתירה מהותית בין דברי המועמד למידע אחר שקיים במערכת, המתחקר יכול לדרוש בדיקת פוליגרף כדי "לנקות" את החשד.

 

מה בודקים בפוליגרף?

  • קשרים עם גורמים עוינים או זרים.
  • מסירת מידע מסווג בעבר למי שאינו מוסמך.
  • שימוש בסמים או מעורבות בפלילים (בהתאם להגדרות התפקיד).
  • אמינות הדיווח בשאלון האישי.

 

מה הם נושאי הבדיקה המרכזיים בפוליגרף?

השאלות בבדיקה ממוקדות בדרך כלל בארבעה תחומים עיקריים שנועדו לשלול סיכון ביטחוני או פוטנציאל לסחיטה:

  • קשרים עם גורמים עוינים או זרים: האם קיימת זיקה לארגוני טרור או למדינות עוינות? האם נוצר קשר עם סוכן זר או גורם מודיעיני מבלי לדווח על כך?
  • שמירת מידע מסווג: האם המועמד מסר אי פעם מידע מסווג לאדם שאינו מוסמך לכך?האם המועמד שמר בביתו מסמכים או חומרים מסווגים בניגוד לנהלים?
  • אמינות ויושרה: האם המועמד הסתיר פרטים מהותיים בשאלון האישי (75/1) או בראיון? האם בוצעו עבירות פליליות חמורות שאינן ידועות למערכת?
  • שימוש בסמים והתמכרויות: בדיקת היקף השימוש בסמים (במיוחד בפרק זמן מוגדר לפני התחקיר). בדיקת התמכרויות (כמו הימורים) שעלולות להוביל למצוקה כלכלית ולחשיפה לסחיטה.

 

האם יש דגשים חשובים לקראת בדיקת פוליגרף?

  • הכנה מקדימה: לפני הבדיקה, הבודק / המתחקר עובר עם המועמד על כל השאלות שיישאל בזמן שהוא מחובר למכשיר. אין "שאלות הפתעה"
  • דיוק: השאלות הן שאלות של "כן" או "לא". אם למועמד יש הסתייגות לגבי שאלה מסוימת, עליו להסביר אותה לבודק לפני תחילת הבדיקה הממוחשבת.

 

מה קורה אם "נכשלים" בפוליגרף ?

חשוב לדעת שתוצאה שאינה "דובר אמת" אינה מובילה תמיד לפסילה אוטומטית. המערכת בוחנת כל מקרה לגופו:

  1. בדיקה חוזרת : לעיתים קרובות, אם התוצאה אינה חד-משמעית או שיש "תגובות" ("רעשים") בשאלות ספציפיות, המועמד יוזמן לבדיקה חוזרת ביום אחר כדי לשלול השפעות של לחץ, עייפות או אי-הבנה של השאלות.
  2. שיחת בירור: לפני קבלת החלטה, המועמד עשוי להתבקש להסביר את התגובות שעלו בבדיקה בפני מתחקר בכיר. לעיתים חשיפת מידע נוסף ("גילוי נאות") במהלך הבירור יכולה ליישר את ההדורים.
  3. שקלול נתונים: ההחלטה הסופית מתבססת על מכלול הנתונים – השאלון, הראיון, חוות דעת של ממליצים ותוצאות הפוליגרף. אם שאר הנתונים מצוינים, ייתכן שיינתן משקל נמוך יותר לתנודה קלה בפוליגרף.
  4. פסילה או הגבלת סיווג: במקרים של חוסר אמינות מובהק בנושאים ליבתיים (כמו קשר עם סוכן זר או עבירות פליליות חמורות), הסיווג ייפסל. במקרים קלים יותר, ייתכן שהמועמד יקבל סיווג נמוך יותר מזה שביקש.

 

מה תהליך הערעור על החלטת סיווג ביטחוני במקרה שבו מועמד נפסל או שסיווגו ירד?

במידה והוחלט לפסול מועמד או להוריד את רמת הסיווג שלו, קיימת זכות חוקית להגיש ערעור:

  1. הודעת הפסילה: הגוף המוסמך (צה"ל, שב"כ או משרד ממשלתי) מחויב למסור הודעה על אי-התאמה ביטחונית. במקרים מסוימים, ניתן לקבל פירוט חלקי על סיבת הפסילה (אלא אם כן הדבר פוגע בביטחון המדינה).
  2. הגשת השגה: ניתן להגיש "השגה" (ערעור בכתב) תוך זמן מוגדר (בדרך כלל 30 ימים) מרגע קבלת ההחלטה.
  3. ועדת השגה: הערעור נבחן על ידי גורם בכיר יותר או ועדה מקצועית שאינה קשורה למתחקר המקורי. הוועדה בוחנת האם ההחלטה הייתה סבירה, מידתית והתבססה על עובדות נכונות.
  4. שימוע: לעיתים המערער מוזמן להציג את טענותיו בעל פה בפני הוועדה או הגורם המחליט.
  5. עתירה מנהלית: אם הערעור הפנימי נדחה, ניתן במקרים מסוימים לפנות לערכאות משפטיות (בית משפט לעניינים מנהליים) כדי לבחון את תקינות ההליך.

 

רשימת עשה ואל תעשה בתחקיר הביטחוני

עשה (מומלץ)אל תעשה (להימנע)
אמירת אמת מוחלטת: זו הכלל החשוב ביותר. המתחקרים מחפשים אמינות ויושרה.הסתרת מידע: אי-דיוק או הסתרת פרט (גם אם הוא מביך) נתפסים כחוסר אמינות ומובילים לפסילה מיידית.
פירוט והרחבה: ככל שתמסור יותר פרטים בשאלון, כך תחסוך זמן ושאלות קשות בראיון.סתירות בגרסאות: אל תיתן תשובות שונות בשאלון ובראיון. עקביות היא המפתח.
הכנה מראש: רכז מספרי טלפון וכתובות של ממליצים, מקומות עבודה ומוסדות לימוד לפני מילוי השאלון.זלזול בתהליך: אל תתייחס לשאלות כאל "חדירה לפרטיות". המטרה היא לוודא שאינך נתון לסחיטה.
גילוי נאות: דווח על שימוש בסמים בעבר, חובות כספיים או קשרים עם גורמים בחו"ל מיוזמתך.לחץ ופאניקה: תחקיר הוא מעמד מלחיץ, אך הישאר רגוע. שאלות קשות הן חלק מהבדיקה ולא בהכרח סימן לפסילה.

 

לסיכום טבלה מרכזת

חובת פוליגרףהגדרה ביטחוניתסוג נזק פוטנציאליקהל יעד אופייניתוקף (שנים)רמת סיווג
כןסוד מועדף / רגישנזק חמור ביותר וממושךיחידות מיוחדות, משרות אמון5רמה 1
כןסודי ביותר קהילייהנזק חמור מאוד וממושךשב"כ, מוסד, אמ"ן5רמה 2
לפי צורךסודי ביותרנזק חמור וקשהקצונה, יחידות שדה, מתקנים רגישים5-7רמה 3
לאסודינזק ממשי אך מוגבליחידות עורפיות, כניסה לבסיסים7-10רמה 4
לאשמורפגיעה בסדר התקיןקבלנים, ספקים ועובדים חיצוניים10רמה 5
לאשמור פיזיאבטחה פיזית בלבדעובדי תחזוקה או אבטחה היקפית10רמה 6

רוצים לדעת יותר על השירותים המשפטיים המוצעים לכם על ידי עורכת הדין דנה נוף בתחום המשפט הצבאי-פלילי? צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

האתר עושה שימוש בעוגיות חיוניות בלבד לצורך תפקוד תקין.
לחיצה על כפתור האישור ו/או המשך הגלישה, מהווה את הסכמתך.