עריקות מצה"ל: הסדרה מול מדור עריקים ומה צפוי
עריקות היא העבירה שאני מטפלת בה יותר מכל עבירה אחרת, ובמשך השנים ליוויתי עריקים שנעדרו כמה שבועות וגם כאלה שנעדרו עשרות שנים. המשותף לכולם הוא החשש מהרגע שבו מתייצבים. במאמר הזה אסביר מה קובע החוק, מה קורה כשעריק מתייצב בפועל, איך מתנהל ההליך מול מדור עריקים ופרקליטות עריקים, מה משפיע על משך הכליאה, ומתי אפשר לסגור תיק עריקות בלי משפט.
עריקות היא עבירה חמורה על חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. סעיף 92 קובע שעריק הוא חייל שנעדר מתוך כוונה שלא לחזור לצבא, ודינו חמש עשרה שנות מאסר. לפי סעיף 93, מי שנעדר 21 ימים רצופים ייחשב כמי שנעדר בכוונה שלא לחזור, אלא אם יוכח אחרת. סעיף 94 עוסק בהיעדרות שלא ברשות, ודינו מאסר שלוש שנים, "אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".
החוק מחשיב כעריק כל מי שנעדר מהשירות: חיילים בסדיר, משרתי מילואים ומי שלא התייצבו לגיוס.
מנפקדות לעריקות: אחרי 21 ימים
עד היום ה-21 החייל נחשב נפקד והטיפול בו נשאר ביחידה. אחרי 21 ימי היעדרות עניינו מועבר ממנה למדור עריקים ולרשויות האכיפה, ביניהן המשטרה והמשטרה הצבאית החוקרת. עריק לא יכול לצאת מהארץ, ואם הוא שוהה בחו"ל הוא אינו זכאי לטיפול קונסולרי.
מה תפקידו של מדור עריקים?
מדור עריקים מרכז את הטיפול בחיילים שהוכרזו עריקים: הוא מנהל את הרישום, מתאם את האיתור עם רשויות האכיפה, ומקבל את העריק כשהוא מתייצב או נעצר. בשלב הזה נבדק עניינו של החייל ונקבע אם יטופל בדין משמעתי או יועבר לפרקליטות עריקים לשם החלטה על כתב אישום.
פרקליטות עריקים וכתב האישום
ברוב המקרים פרקליטות עריקים מגישה כתב אישום לפי סעיף 94, שהעונש בצדו עד שלוש שנות מאסר. כשהחייל נעדר תקופה ארוכה במיוחד, הפרקליטות עשויה לשקול כתב אישום לפי סעיף 92, שהעונש בצדו עד חמש עשרה שנות מאסר. בדרך כלל הפרקליטות נוטה להקל עם משרתי מילואים, וברוב המקרים כתב אישום בגין עריקות ממילואים מוגש רק אחרי שנה של היעדרות. על ההליך במילואים הרחבתי במאמר על נפקדות ממילואים.
דין משמעתי או בית דין צבאי?
עד 75 ימי היעדרות, השיפוט נעשה בדרך כלל בדין משמעתי, ללא ייצוג של עורך דין, והעונש נוטה להיות קל יותר. מעבר ל-75 ימים, או כשמדובר בהיעדרות חוזרת, העניין נדון בהליך פלילי בבית הדין הצבאי. שם העונש עשוי לכלול מאסר ממושך, הורדה בדרגה ורישום פלילי שילווה את העריק שנים רבות גם בחיים האזרחיים.
מה קורה כשעריק מתייצב?
עריק שמתייצב מיוזמתו נמצא בעמדה טובה בהרבה ממי שנעצר. בהתייצבות מתואמת אפשר להגיע עם מסמכים ועם הסבר מסודר לנסיבות, ולעיתים לסכם מראש את המסגרת שבה העניין יטופל. מי שנמצא בחו"ל יכול לתאם את החזרה כך שלא ייעצר בשדה התעופה. על התהליך כתבתי גם במאמר על הסדרת מעמד נפקד ועריק.
מה משפיע על משך הכליאה?
- משך ההיעדרות ומספר ההיעדרויות הקודמות.
- הנסיבות האישיות: מצב משפחתי, כלכלי, רפואי או נפשי שהוביל לעזיבה.
- האם החייל התייצב מיוזמתו או נעצר.
- השירות שלפני העריקות והנכונות להשלים אותו.
- האם בתקופת ההיעדרות הייתה מלחמה או פעילות מבצעית.
על טווחי הענישה עצמם הרחבתי במאמר על עונש על עריקות.
עריקות ואיבוד זכויות
לעריקות יש מחיר גם בזכויות. החל מ-60 ימי היעדרות העריק אינו זכאי לשירותי רפואה מהצבא ולטיפול ת"ש מיחידתו. הוא לא מקבל שכר על תקופת ההיעדרות, ותאריך השחרור נדחה בהתאם לימי ההיעדרות.
מתי אפשר לסגור תיק עריקות בלי משפט?
במקרים לא מעטים אפשר להגיע לסגירת תיק בלי כתב אישום, למשל כשהנסיבות האישיות חריגות, כשעבר זמן רב והחייל כבר אינו מתאים לשירות, או כשמדובר במשרת מילואים. הדרך לשם עוברת בבקשה מנומקת ומתועדת לפרקליטות לפני ההתייצבות. ליוויתי עריקים שקיבלו פטור ונסגר נגדם התיק אחרי שנים רבות של היעדרות.
שאלות נפוצות
האם עריק יכול לצאת מהארץ?
לא. עריק מעוכב ביציאה מהארץ, ויעוכב גם אם ינסה לעזוב.
מה ההבדל בין סעיף 94 לסעיף 92?
סעיף 94 עוסק בהיעדרות שלא ברשות, עד שלוש שנות מאסר. סעיף 92 דורש כוונה שלא לחזור לצבא, עד חמש עשרה שנות מאסר. רוב כתבי האישום מוגשים לפי סעיף 94.
האם עורך דין יכול לייצג אותי מול פרקליטות עריקים?
כן. בהליך הפלילי ובפנייה לפרקליטות עורך דין מייצג אתכם, וכבר לפני ההתייצבות הוא יכול לפעול לסגירת התיק או לצמצום האישום.
ייצוג בתיקי עריקות
בית הדין הצבאי עשוי להתחשב בנסיבות האישיות של העריק, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי שמכיר את הדין ואת מערכת השיפוט הצבאית, ויוכל להציג את הנסיבות המקלות ולהקל ככל האפשר בעונש.
להתייעצות עם עורך דין צבאי דנה נוף, התקשרו: 03-7360260
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי.