סניף תל אביב: 03-7360260

|

 סניף חיפה: 04-8682000

עריכת צוואה

"אני מוריש את כל רכושי לאשתי בתנאי שהיא תתחתן מחדש מיד לאחר מותי כך לפחות יהיה אדם אחד שיצטער על מותי" (היינריך היינה)

בימים טרופים אלו רבים חושבים על הכנת צוואה. מהי צוואה, איך מכינים אותה ובמה זה כרוך?

יהודי עשיר השאיר שתי צוואות והורה לבני משפחתו שאת הצוואה הראשונה יפתחו מיד לאחר מותו, עוד בטרם יובא לקבר ישראל ואת הצוואה השניה יפתחו ויקראו רקבתום ה "שלושים" למותו.
האיש נפטר ובני משפחתו פתחו את הצוואה הראשונה וקראו את אשר ציווה . בין הוראות הצוואה נכללה בקשה מוזרה על פיה נאמר "אני מבקש לקבור אותי כאשר זוג גרביי הכחולות , האהובות עלי מאוד, יהיו לרגליי. בני ביתו, אשר ביקשו למלא את מבוקשו, פנו ל"חברה קדישא" למילוי צוואתו. אנשי חברה קדישא סרבו לבקשת המשפחה בהיותה מנוגדת להלכה היהודית . בני המשפחה פנו לרבנים גדולים על מנת שאלו יסייעו להם בפתרון המצוקה , אולם הוסבר להם שאין כל אפשרות להיעתר לבקשה. בסופו של דבר, האיש נקבר ללא הגרביים.
בתום ימי השלושים, פתחו בני המשפחה את הצוואה השניה. בצוואתו זו, כתב היהודי כי הוא מניח שנקבר ללא זוג הגרביים שלו ועל כך אמר בצוואתו כי בסוף חייו , האדם אינו יכול לקחת עימו לקבר שום דבר שאהב, והיה קשור אליו, אפילו לא זוג גרביים……….

כל אחד, בשלב כזה או אחר בחייו, חושב על הצורך להכין צוואה. אבל נראה כי לא הרבה עשו משהו מעבר למחשבה: יש הדוחים את הקץ משיקולים של מזל רע, יש החוששים מהפרוצדורה וההוצאות העלולות להיות כרוכות בכך וממריבות במשפחה , ויש כאלה שפשוט לא יודעים איך לעשות את זה.

לשון החוק קובעת כי במותו של אדם עובר עזבונו ליורשיו . אם לא קיימת צוואה, העיזבון מחולק על-פי דין. כלומר, במידה שאין צוואה (או במקרה בו נפסלה צוואה) יחולק העיזבון בין מי שהיה במות המוריש בן-זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם (כולם יקראו להלן "קרובי המוריש").

אז מהי צוואה? איך עושים אותה? במה זה כרוך ? ומעל לכל – איך לא גורמים תוך כדי כך למשבר משפחתי ולמאבקי ירושה? על כל אלה ועוד אנסה להשיב על קצה המזלג.

כללי
אדם יכול לקבוע בחייו מה בדיוק יעשה ברכושו לאחר פטירתו רק באמצעות צוואה. אמנם, אדם אשר לא משאיר אחריו צוואה, רכושו יחולק בכל מקרה בין קרובי משפחתו של המנוח. אולם,חוק הירושה קובע אך ורק איזה חלק יירש כל אחד מן הקרובים ולא מגדיר אילו נכסים ספציפיים יירש מי מן היורשים.

למעשה, חוק הירושה הינו ניסיון של המחוקק לקבוע "נוסח צוואה כללי" אשר מתאים לאדם הממוצע שלא השאיר אחריו צוואה. "צוואה אחידה" לא מתאימה לכל אדם ואדם ולעיתים נוצרות בדרך זו "מלחמות ירושה". אף אם הכול מתנהל כשורה, עדיין, תכנון נכון של חלוקת הנכסים בצוואה, יכול להביא לחסכון עצום במיסי מקרקעין ולהקטנת עלויות רבות הכרוכות בעיזבון.
אם כן, עריכת צוואה, לא זו בלבד שמאפשרת למוריש להמשיך ולדאוג לאינטרסים שלו לאחר מותו, אלא שעריכת צוואה באופן הנכון, ע"י עו"ד הבקיא בתחום, תמנע "מלחמות ירושה", תשמר את האינטרסים של המוריש גם לאחר פטירתו, תגרום לניצול מרבי של משאבי המנוח ותמנע הפסדים כספיים שיכולים לנבוע מתכנון לא נכון של הירושה .

כמה דוגמאות:

חלוקת נכסים למנוח היו כמה נכסי מקרקעין. אם לא השאיר אחריו המנוח צוואה המחלקת נכס ספציפי לכל אחד מן היורשים, אזי כל אחד מן היורשים יקבל חלק מסוים בכל אחד מן הנכסים.המשמעות היא, כי בכל אחד מן הנכסים תיווצר שותפות כפויה בין היורשים לבין עצמם . היה ואחד מן היורשים ירצה לעשות שימוש כל שהוא באחד מן הנכסים הללו , הוא יזדקק להסכמת כל יתר היורשים – דבר שלא תמיד יעלה בידו. לחילופין, באם אחד מן היורשים יהיה מעוניין לרכוש את חלקם של האחרים, פעולה זו, עלולה להיות כרוכה בחיוב לא מבוטל במס, אשר היה נחסך לו נעשתה צוואה המחלקת את הנכסים מראש.

נישואים, גירושים, ידועים בציבור אדם המנהל הליכי גירושין ומעוניין להוריש לבן הזוג את רכושו, אזי, בהיעדר צוואה, כל עוד נמשך ההליך, וכל עוד בני הזוג אינם גרושים (וההליך כידוע יכול להמשך שנים ארוכות).בן הזוג הפורמאלי יורש את המנוח בהתאם לחוק. על פי רוב, אדם העומד בפני גירושין או פירוד מעוניין להבטיח את עתידם של ילדיו ו /או להבטיח נתח מהרכוש לבן הזוג העתידי עמו הוא עומד לחלוק את חייו. עריכת צוואה מבטיחה כי הרכוש לא יועבר לידיו של בן הזוג ממנו אדם מעוניין להיפרד ומבטיחה כי הרכוש לא יגיע לאחר מותו לידיים לא רצויות .

איך לכתוב צוואה? סוגי הצוואות
הדין הישראלי מכיר בארבע צורות של צוואה:
1. צוואה בכתב יד
. – ס' 19 לחוק הירושה.

הקלה ביותר להכנה. אוטנטית. תיכתב כולה ביד המצווה, תשא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו. (עדיף בעט כחול). לצוואה זו לא צריך עדים. עושה הצוואה כותב בכתב ידו את דברי צוואתו וחותם עליה. זוהי דרך הפחות מומלצת לעשיית צוואה. מפני שאדם שאינו בקיא בדיני הירושה לא יודע כיצד לערוך צוואה ואילו כללים חלים עליה . יתרה מזו, צוואה זו עלולה להיות חשופה לטענות פסלות לאור הבעיה הראייתית בהוכחה באילו נסיבות נעשתה.

2. צוואה בעדים: סעיף 20 לחוק.
זו הצוואה השכיחה ביותר. נערכת בד"כ ע"י עו"ד. צוואה בעדים תהיה בכתב (בכתב יד או מודפסת) תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו.
העדים חותמים על גבי הצוואה ומאשרים כי המצווה הצהיר בפניהם כי זו צוואתו וכן מאשרים שהצוואה נחתמה על ידי המצווה בנוכחות כל אחד מהם. יש להקפיד כי העדים לצוואה לא יהיו יורשים או "נהנים" על פי הצוואה. אין הכרח חוקי כי הצוואה זו תיערך על ידי עו"ד, אולם מומלץ מאד למסור את המלאכה לעו"ד הבקיא בדיני הירושה שידע לצפות מצבים עליהם המוריש לא חשב בזמן עריכת הצוואה אשר עלולים ליצור סיבוכים , ומלחמות ירושה לאחר פטירתו של עושה הצוואה.

3. צוואה בפני רשות. ס' 22 לחוק.
עושה הצוואה אומר את דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט או רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה או בפני חבר של בית דין דתי או בפני נוטריון. דרך נוספת היא הגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו לאלה.

4. צוואת שכיב מרע (צוואה בע"פ) ס' 23 לחוק.
יכולה להיעשות רק על ידי חולה אנוש או מי שרואה עצמו בנסיבות אחרות מול פני המוות . רק אדם גוסס או כזה שחושב שהוא גוסס יכול למסור את דברי צוואתו בעל פה לשני עדים . כללים נוספים שמומלץ להקפיד עליהם בעת עריכת הצוואה:

  • אדם שהמוריש מעוניין לרשום אותו כנהנה בצוואתו- אסור לו להיות נוכח בעת כתיבת הצוואה או ליטול חלק פעיל, במישרין או בעקיפין, בעריכתה.
  • צוואה ניתנת תמיד לשינוי ולא ניתן להתנות על זה. גם אם רשום בצוואה שלא יערך שינוי בעתיד זהו תנאי בלתי חוקי. וחשוב לערוך שינויים במידת הצורך. למשל, אם נולד ילד נוסף, חשוב להוסיפו לצוואה, אם רוצים שייהנה ממנה.
  • אם עורך הצוואה הוא אדם מבוגר ו/או חולה, רצוי שתהיה בידיו חוות דעת רפואית הקובעת כי הוא כשיר לערוך צוואה. זאת, כדי למנוע טענות על היעדר כשירות משפטית של המצווה , השפעה לא הוגנת וכו'. טענות אלה, אם יוכחו, עלולות להביא לפסילת הצוואה.
  • על פי חוק הירושה (ס' 43),רשאי המצווה לצוות שיורש יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים. המוריש יכול, למשל, לצוות שנכדיו יזכו בחלקים מעיזבונו רק עם הגיעם לגיל 18 . במקרה זה ינוהל חלקם בעיזבון על ידי מנהל עיזבון , שימנה הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה. אדם הרוצה להעמיד צוואה על תנאי, טוב יעשה אם יבדוק משפטית אם התנאי סביר. אם התנאי יימצא לא סביר, ניתן יהיה לבטל את התנאי.המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שהיורש יהיה חייב לעשותו או להימנע מלעשותו במה שקיבל מהעיזבון. המוריש יכול לצוות, לדוגמה, כי היורש יזכה בעיזבונו רק אם ידאג לכתיבתו של ספר תורה לעילוי נשמתו.

מה קורה כשהמוריש נפטר?

כדי לפעול להעברת העזבון על שם היורשים יש לקבל צו ירושה (כשאין צוואה) או צו קיום צוואה (במידה שקיימת כזו).כל אחד מהצווים דורש פרוצדורה מסוימת. קיימים אנשים המעדיפים להוריש ב"יד-חמה" (בעודם בחיים) כדי למנוע מאבקי ירושה עתידיים. יש לציין כי בסיטואציות שכאלה אי-נוחות המצווה, אף בהעדר קרוביו, הינה רבה. נוכחות של קרובים עלולה להפוך הדבר ממשימה בלתי נעימה אך הכרחית לעינוי של ממש.

ומן הכלל אל הפרט – במחוזותינו אנו…….

ירושת משק חקלאי
ככלל, יכול אדם לקבוע בצוואתו כיצד יחולק רכושו לאחר מותו ובהעדר צוואה יתחלק עזבונו בין יורשיו בחלקים יחסיים עפ"י הוראות חוק הירושה . במקרה של משק חקלאי המצב שונה; המגבלה העיקרית היא שהחוק אוסר חלוקה של המשק החקלאי לכן, בדרך כלל המשק מוענק רק ליורש אחד.

מגבלה נוספת, נעוצה בהוראות המתייחסות לירושת המשק החקלאי כפי שהן באות לידי ביטוי בחוזה מכוחו מחזיק בעל במשק החקלאי בנחלתו. עפ"י הפסיקה הוראות החוזה מכוחו מחזיק בעל המשק החקלאי בנחלתו גוברות על דיני הירושה .
 
הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – : 1965
סעיף 114
לחוק הירושה קובע: "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון ".

סעיף 114 מוסיף וקובע: "היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש , מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על יורשיו האחרים ".
בתי המשפט נוטים להתייחס לסעיף זה מתוך נקודת הנחה שפיצולו של כל משק חקלאי יפגע בכושרו להתקיים; לפיכך, נוהגים לקבוע כי העברה של משק חקלאי תעשה רק ליורש אחד .

הוראות מינהל מקרקעי ישראל :
החלטה מס' 1
של מינהל מקרקעי ישראל קובעת כי עם מותם של בעלי זכויות חכירה הנחלה לא תפוצל ליורשים אלא תוענק ליורש אחד המסוגל לקיים את המשק החקלאי . במציאות, המינהל אינו בודק עובדתית את יכולתם של היורשים לקיים את המשק החקלאי וה וא נוהג להעביר את הזכויות לבן הזוג הנותר בחיים ובהעדר בן זוג ליורש מוסכם או על פי צו בית משפט . הרציונאל שעומד אחרי בסעיף 114 לחוק הירושה והוראות המינהל האוסרות על פיצול המשק החקלאי הוא למנוע מצב בו הפיצול של היחידה בין היורשים יביא לאובדן כושרה כיחידה כלכלית – חקלאית עצמאית. הגם שאין הצדקה לעמדה ההיסטורית של מינהל מקרקעי ישראל ויש לאפשר גם רישום זכויות ירושה במינהל על חלקי נחלה , בדומה לכל נכס מקרקעין אחר. אולם, מינהל מקרקעי ישראל טרם אימץ בהוראותיו אפשרות לאבחן בין משקים חקלאיים שהפסיקו להתקיים כיחידה חקלאית לבין משקים שממשיכים לפרנס את בעליהם בחקלאות .

הוראות החוזה מכוחו מחזיק בעל המשק החקלאי בנחלתו :
הוראות דיני הירושה כפופים להוראות החוזה החל בין בעלי הזכויות בנחלה לבין מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, אם קיימת התייחסות בהוראות החוזה להעברת זכויות במשק חקלאי עם פטירת בעליו, יחולו התנאים שבחוזה על ירושת המשק החקלאי ויגברו על הוראות הדין .

בדומה להוראות סעיף 114 לחוק הירושה, בחלק גדול מהחוזים קיים סעיף הקובע כי זכות בן הזוג הנותר בחיים קודמת לזכות היורשים האחרים. כתוצאה מכך נקבע בפסיקה כי הוראות בן הזוג הראשון שנפטר אינן ניתנות למימוש ובן הזוג הנותר בחיים מקבל את הזכויות במלואן ויכול לקבוע הוראות לגבי ירושת המשק לפי שיקול דעתו הבלעדי ובניגוד למוריש הראשון .

זכויות "בר רשות" והוראות "החוזה המשולש ":
בחלק גדול של המושבים מחזיק בעל הנחלה את משקו כ"בר רשות" של האגודה. נפסק כי במקרים אלה אין למתיישב זכות הורשה במשקו ויורשיו נתונים לחסדיהם של המוסדות המיישבים והאגודה עצמה . כך גם במקרים בהם זכויות האגודה נגזרות מהוראות החוזה שבין האגודה, המינהל, והסוכנות היהודית ("החוזה המשולש"). "החוזה המשולש" קובע כי מוריש יכול לקבוע בחייו (בהסכמת הסוכנות מראש ובכתב) או בצוואתו (בחלק מהחוזים), מי מיורשיו יזכה במשק לאחר מותו; אולם, גם כאן, בן הזוג הנותר בחיים קודם ליורשים אחרים שבצוואה. ובהעדר בן זוג ובאין הסכם בין היורשים יקבל את המשק מי שיקבע על ידי בית המשפט .

מעמדו של ה"בן הממשיך" בירושת משק חקלאי :
הגדרתו, מעמדו וזכויותיו של "הבן הממשיך" אף הם אינם פשוטים. בתמ"ש (ר"ג) 71010/97 נפסק שהכרזה על "בן ממשיך" על-ידי אחד מבני הזוג לא תעניק לו את הנחלה אם לא הוכח שבן הזוג האחרון שנפטר אף הוא היה שותף להכרזה או הסכים לה באופן מפורש וחד משמעי . בתקנות האגודות השיתופיות, סעיף 3, מופיעה הגדרת ה"בן הממשיך" מבלי להתייחס לסוגית הירושה ומתייחסת רק לסטאטוס של "הבן הממשיך" כחבר אגודה ודרך קבלתו לחברות. כמו כן ההגדרה בחוק חלה רק על "מושבי עובדים ".

יודגש כי מעמדו של ה"בן הממשיך" כיורש בעייתית נוכח הוראות סעיף 8 לחוק הירושה הקובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם בטל .

העברת זכויות בנחלה בהסכם בחיים :
העברה זכויות במשק החקלאי בין הורים בחייהם לילדיהם מחייבת ותקפה כמו כל עסקה במקרקעין. אולם, יש להקפיד לבצע ולהשלים את עסקה. אם מסמכי העברה קובעים רק "התחייבות" של ההורים להעביר הזכויות לאחר פטירתם, הרי שהתחייבות זו תהא בטלה לאור הוראות סעיף 8 לחוק הירושה .

יחד עם זאת, הסכם בין יורשים בדבר ירושתם של הוריהם, אם ינוסח נוסח נכון, יחייב את היורשים בינם לבין עצמם. כך ניתן לקשור יורשים בחוזה מחייב – אם וכאשר ירש אחד מהם את המשק החקלאי – ולחייבו ב"תשלומי איזון" ליתר היורשים .

הבלבול והמבוכה רבים! המורכבות הרבה של המקרים והאבחנות הרבות מחייבים כל מצווה ויורש ללמוד היטב את מצבו הפרטי. נוכח חוסר היכולת ליצור איזון ושוויון בין היורשים הדילמות בניסוח הצוואות רבות וקשות . המצב החוקי האמור יוצר פתח לסכסוכים משפחתיים בקשר להכרזת "הבן הממשיך" ובחלוקת העזבון , בעיקר נוכח חוסר היכולת של יורש המשק לפצות את אחיו בחלקם הריאלי היחסי . נראה שהפתרון נתון בידו של המחוקק ומינהל מקרקעי ישראל – בשינוי המצב האנרכוניסטי, הבלתי מוצדק, לפיו משק חקלאי אינו ניתן לחלוקה. עד שסוגייה בעייתית זו תוסדר יש לעקוב בזהירות אחר פסקי הדין המתחדשים .

לסיכום כדאי לדעת: גם אם יש לכם משפחה מגובשת, תומכת, אוהבת ונדיבה אין זה מתכון בטוח לחלוקה שקטה של העיזבון בהעדר צוואה אמינה. מעמד חלוקת רכושו של הורה מנוח הוא רגיש ביותר הרווי מתחים שיש בהם הרבה מעבר לעניין הכספי עצמו .

ולא נותר אלא לקוות שיורשיכם יוסיפו ליהנות עוד זמן רב מכם ולא מכספכם . חיים ארוכים!

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד

רוצים לדעת יותר על השירותים המשפטיים המוצעים לכם על ידי עורכת הדין דנה נוף בתחום המשפט הצבאי-פלילי? צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

צרו איתנו קשר במייל, בטופס, או בעניינים דחופים בטלפון או בווטסאפ:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
שתף בווטסאפ

צור קשר

דילוג לתוכן