על מדיניות ענישה - עבירות סמים בצבא

ההחמרה במדיניות באה לידי ביטוי בכל סוגי עבירות הסמים, לרבות עבירות שימוש שימוש עצמי והחזקה של סמים המוגדרים כ"סמים קלים", וזאת בניגוד למערכת השיפוט האזרחית במסגרתה נעשית אבחנה בין סוגי הסמים הנצרכים על ידי מבצע העבירה. באזרחות, כשמדובר במקרים  זניחים של שימוש עצמי (עד 15 גרם) לא יוגש כתב אישום כנגד מבצע העברה.

בהתאם למדיניות המחמירה של שלטונות הצבא ביחסם למבצעי עבירות סמים נקבע כי בגין כל עבירה על פקודת הסמים המסוכנים, יוגש כתב אישום כנגד מבצע העבירה. הסמכות השיפוטית כנגד חיילי הסדיר, הקבע והמילואים נתונה בידי מערכת המשפט הצבאית. במקרים חריגים, ניתן להעביר את הדיון מהמערכת הצבאית למערכת השיפוט האזרחית, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הינו הגורם המוסמך היחידי הרשאי להחליט על העברת הדיון מהמערכת הצבאית לזו האזרחית.

מדיניות ההחמרה הצבאית בכל הנוגע למבצעי עבירות סמים מתקיימת עוד בשלבי החשדות לביצוע עבירות סמים. במקרים בהם עולה חשד לביצוע עבירות סמים על ידי חייל מסוים, שלטונות הצבא פותחים בחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), ובמקביל, חל איסור על החשוד לנהוג ברכב צבאי, וזאת עד תום הליכי החקירה והליכי המשפט במידה והוחלט להגיש כנגד החשוד כתב אישום.

סוגי עבירות הסמים בצבא

עבירות הסמים בצבא מתייחסות לכל אחת מהעבירות המופיעות בפקודת הסמים המסוכנים, לרבות, שימוש בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, גידולו, ייצורו ו/או הפקתו של הסם המסוכן, החזקת ציוד וכלים המיועדים לצריכת סמים מסוכנים, סחר בסמים, אספקת סמים, תיווך בעסקאות סמים ואף סירוב למתן דגימת שתן (במקרים בהם הוצא צו מקצין שיפוט ראשי לצורך כך).

השלכות העמדת חיילים לדין בגין ביצוע עבירות סמים

הרשעת חיילים בביצוע עבירות סמים בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים מלווית בלא מעט השלכות העתידיות להשפיע במידה ניכרת על עתידו הצבאי של מבצע העבירה ואף על עתידו האזרחי. בין יתר ההשלכות הנלוות להרשעת חיילים בביצוע עבירות סמים תמצאו:

• כליאה ממשית  מאסר ממושך בפועל כנגד חיילים המורשעים בביצוע עבירות סמים
• שלילת רישיון נהיגה צבאי ואזרחי.
• פגיעה בסיווג הביטחוני של החייל המורשע והורדה בדרגתו
• רישום פלילי כנגד מבצע העבירה

בנוסף לכל אלו, בתום ההליכים המשפטיים כנגד החייל , הוא יוזמן בפני וועדת סמים הבוחנת את המשך מסוגלותו לשירות צבאי. בחלק מהמקרים הוועדה עלולה להורות על שחרורו המיידי של החייל משירות צבאי בעילה של "התנהגות רעה וחמורה – סמים"  ואף לשלול ממנו את כל ההטבות המוענקות לחיילים משוחררים.

מערכת השיקולים הנלווית להחלטה בנוגע לעונשו על מבצע העבירה

מערכת השיפוט הצבאית מפעילה שיקול דעת בכל הנוגע להקלה ו/או החמרה בעונשו של חייל הנאשם בביצוע עבירות סמים. השיקולים להקלה בעונש כוללים בין היתר את נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה, הבעת חרטה והודאה, המלצות על  החייל – האם ביצע את תקפידו הצבאי באופן תקין עד למועד ביצוע העבירה ועוד.

שיקולים להחמרה  בעונש מתייחסים למקרים בהם עבירת הסמים התבצעה בתוך היחידה הצבאית, מקרים בהם מבצע העבירה הינו בעל אחריות פיקודית, מקרים בהם תפקידו הצבאי של מבצע העבירה הינו תפקיד הדורש כוננות מתמדת, מקרים בהם ביצוע העבירה התרחשה במהלך פעילות מבצעית, מקרים בהם המואשם ביצע עבירת סמים נוספת במהלך תקופת התנאי שנפסקה לו בפעם הקודמת ועוד.

מספר נתונים אודות עבירות סמים בצבא

 מלחמת החורמה של שלטונות הצבא כנגד עבירות סמים בצבא נובעת בין היתר מהעלייה המתמדת בביצוע עבירות סמים על ידי חיילים בצבא הסדיר, הקבע והמילואים. בשנים האחרונות נפתחים מדי שנה בין 1,000 ל-1,500 בגין עבירות סמים, שהם בממוצע למעלה מ-50% מתיקי מצ"ח הנפתחים בגין כלל העבירות הצבאיות.

ריבוי התיקים נובע בין היתר מחוסר האבחנה בין סוגי העבירות השונות, כאשר גם עבירת שימוש חד פעמית בסם "קל" מטופלת בחומרה על ידי מערכת השיפוט הצבאית ואף עלולה להוביל להגשת כתב אישום הגוררת אחריה הרשעה פלילית, ריצוי תקופות מאסר ורישום פלילי.

מגמה בולטת בשנים האחרונות בתחום עבירות הסמים בצבא היא העלייה המתמדת בכמות תיקי הסחר הנפתחים מדי שנה. מגמה זו נובעת בין היתר מהכללתם של הסמים הסינתטיים בפקודת הסמים המסוכנים, דבר המוביל לכך שהחזקת כמות מסוימת של סמים סינתטיים נחשבת למטרות סחר ולא למטרות שימוש עצמי. במקביל, מיום סגירת הגדר בגבול מצרים, חלה ירידה משמעותית בהיקף התיקים הנפתחים בגין מעורבות בהברחות סמים. סגירת הגדר ונטרול נתיב ההברחה המרכזי לישראל, הוביל לכך שחל גידול משמעותי בהיקף הגידולים העצמיים של הסמים המסוכנים בתוך שטח מדינת ישראל.