נא להתנהג בהתאם: על התנהגות שאינה הולמת בדין הצבאי
"חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו, שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו – מאסר שנה"; כך קובע סעיף 130 בחוק השיפוט הצבאי. אך מהי אותה "התנהגות שאינה הולמת"? לגבי מי היא חלה? ובאילו מצבים? על כך בשורות הבאות.
הגדרה מסובכת
בפסק דין חשוב של בית הדין הצבאי במשפטו של אל"מ עימאד פארס נקבע כי "אין ניתן ואין זה נכון להגדיר בהגדרה נוקשה וממצה את גבולות העבירה". כלומר, לא קיימת הגדרה חד משמעית וקשיחה לעבירת "התנהגות שאינה הולמת" היות והיא יכולה להשתנות בהתאם לתקופה ולנסיבות שונות.
אופיו ההיררכי של הצבא מביא באופן טבעי למצב שבו מפקדים ופקודים נמצאים בקונפליקט. במצב זה לאלו הנמצאים בצד הפיקודי של ההיררכיה יש אחריות רבה וחובה למלא את תפקידיהם בצורה האחראית, האמינה והמקצועית ביותר, אף יותר מפקודיהם. זאת משום שאותם מפקדים עוסקים בפועל בקבלת החלטות, ניסוח מדיניות והתוויית עקרונות עבור פקודיהם. עליהם לעורר כבוד ולשמש סמל, ולא להתנהג באופן שאינו הולם את מעמדם ועשוי להעביר מסר שגוי לפקודים שלהם.
מפקדים אשר הינם אחראים בין היתר על משימות הדרכה, פיקוד על חיילים ופיקוח עליהם, מחויבים להתנהג בהתאם לאותו סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי (חש"ץ.). סעיף זה חל אך ורק על חיילים וקצינים בדרגת סמל ומעלה שלהם דרגה פיקודית, היות ומטרת הנוהל היא ההקפדה על טוהר המידות במערך הפיקודי בצה"ל. זהו ביטוי למידת אחריותם כלפי חייליהם, מפקדיהם, הצבא ותדמיתו ובעצם כלל אזרחי המדינה. מסיבה זו, בהחלט ייתכן מצב בו נשפט מפקד בכיר על התנהגות בלתי הולמת שלא הייתה מהווה עוון לו היה מבצע אותה אזרח או חייל בדרג נמוך יותר.
בלתי הולמת או מבישה?
לסעיף 130 העוסק בהתנהגות בלתי הולמת יש "אח קטן" בשם "התנהגות מבישה" – סעיף 129 לחש"צ שעבירה עליו תזכה חיילים שדרגתם טוראי או רב"ט באותם עונשים הקשורים בסעיף ההתנהגות הבלתי הולמת. כך שלמעשה גם חיילים בדרגה נמוכה ולא סמלים ומפקדים בלבד צריכים לשמור על כללי התנהגות נאותה. עם זאת, הגדרת העבירות והדרישות להרשעה, עבור שני הסעיפים ושני הדרגים הנדונים, שונות.
בכל הנוגע להתנהגות שאינה הולמת, ככל שדרגתו ומעמדו של של חייל גבוהים יותר, כך גם הסטנדרטים של ההתנהגות שבהם עליו לעמוד גבוהים יותר. זאת מתוך ההבנה כי ככל שעולים בדרגה כך גדל הנזק שמסיבה התנהגות בלתי הולמת מצד חייל לתדמית הצבא כולו וליכולתו לנסוך תחושת ביטחון ואמון בקרב אזרחי המדינה.
פסיביות לא חוקית
התנהגות שאינה הולמת איננה תמיד אקטיבית: היא עשויה להימצא גם במקרים של אי-התנהגות או אי נקיטת עמדה ואי-התערבות של חייל או קצין בדרג סמל ומעלה בסיטואציה בה מחובתו לעשות כן מתוקף דרגתו ומעמדו. באחד מהמקרים מסוג זה, לדוגמה, בחר להרשיע בית הדין הצבאי אזרח עובד צה"ל שהיה עד להתעללות של חיילים בתושב ולא עשה דבר בנידון בעבירה של התנהגות שאינה הולמת. בית הדין הצבאי החליט כי נוכחותו במקום מבלי להתערב כדי להביא להפסקת ההתעללות נתנה מעין לגיטימציה להתנהגות של החיילים במקום.
הדרגה מחייבת התנהגות אחרת
ישנים מקרים בהם עשויים להחשב מעשים מסויימים להתנהגות שאינה הולמת גם אם אין בהם למעשה כל פגם מוסרי או קלון – פשוט בשל הפערים בין מעמדיהם של החיילים המעורבים.
כך לדוגמה, הורשעו קצין בדרגת סא"ל אשר לווה כספים מפקודים שלו. סא"ל אחר הורשע בהתנהגות בלתי הולמת לאחר שהעסיק את פקודיו במטלות אישיות ולא-צבאיות. ההיגיון שעומד מאחורי החלטה זו של בית הדין הצבאי הוא כזה: אותה היררכיה שמעניקה לאותם סגני אלוף כוח ויתרונות על חבריהם החיילים, עומדת בבסיס הסכמתם של החיילים להלוות כספים או לבצע מטלות עבור מפקדם מתוך לחץ או סיבות שאינן ראויות, למרות הקשר החברתי הקיים. כלומר, כדי שיורשע אדם בהתנהגות בלתי הולמת אין חובה שתעבר עבירה מוסרית משמעותית – מספיק עוון הקשור למשמעת ולהתנהגות שאינה הולמת את הדרג הפיקודי.
יחסים אינטימיים
דוגמה נוספת ובולטת של התנהגות שאינה הולמת בדין הצבאי נוגעת לכל מה שקשור ליחסים אינטימיים בין מפקד לפקוד. יחסים כאלה נחשבים אסורים גם כשהם מתקיימים מתוך הסכמה חופשית והדדית, שכן מדובר בסופו של דבר ביחסי מרות ואין דרך לתת הסכמה חופשית אמיתית במצב זה. לדוגמה: במקרה בו נוצרו יחסים אינטימיים בין קצין בדרגת תת אלוף לפקידתו, שהתבטאו במפגשים בעלי אופי מיני, .החליט הפצ"ר להעמיד את הקצין לדין משמעתי בגין התנהגות שאינה הולמת, והמליץ על עיכוב קידומו למשך שנתיים. במקרים אחרים הובילו סיפורים מסוג זה המערבים ניצול יחסי מרות וקיום יחסי מין להתרת התחייבות הנאשם ולסיום שירותו הצבאי. חשוב לציין שהתנהגות שאינה הולמת אינה עבירה הנושאת רישום פלילי בפני עצמה.
התנהגות בלתי הולמת בכותרות
במקרה מפורסם שאירע בשנים האחרונות הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על חקירה פלילית הקשורה להתנהגות בלתי הולמת. זה אירע בפרשת הרפז-אשכנזי, לאחר שמסמכים צבאיים סודיים הודלפו וחשפו את החלטת שר הביטחון דאז, אהוד ברק, שלא להמשיך את כהונתו של רב אלוף בני גנץ אשר שימש בשעתו רמטכ"ל. זו הייתה הפעם הראשונה בישראל בה נפתחת חקירה פלילית נגד רמטכ"ל בשל מעשים שנעשו לפי החשד בעת כהונתו בתפקיד, בשל החשד לביצוע עבירה פלילית לפי חוק השיפוט הצבאי. – פסקה בעייתית וכבר לא עדכנית. לאחרונה שמענו שיוגש כתב אישום כנגד אשכנזי…
למרות החוסר בהגדרה ברורה ומובהקת וברשימת איסורים ומקרים ברורה, בסופו של יום הצבא מצפה ממפקדיו, קציניו וחייליו לזהות בעצמם מצבים אלו ולהימנע מהם – זאת בהתאם להכשרתם, לדרגתם, למעמדם ולניסיונם הצבאי. עם זאת, בשל העדר קווים מנחים ברורים ייתכנו מקרים בהם אותן התנהגות זהה זוכה להתייחסות שונה בהתאם לשיקולי בית הדין ולזהות הנאשמים.