מהו מעמד "בן מהגרים" בצה"ל וכיצד ניתן להסדירו?

יחד עם זאת, חוק השיפוט הצבאי ופקודות הצבא, מאפשרים לכל אזרח ישראלי תושב חוץ להסדיר את מעמדו בהתאם לאחת מההגדרות המופיעות להלן, ובכך להימנע מהגשת כתב אישום פלילי בגין אי התייצבות לשירות.

ילידי חו"ל– מועמדים לשירות ביטחון אשר נולדו בחו"ל ומחזיקים באזרחות ישראלית בנוסף לאזרחות המדינה בה הם נולדו, וזאת בתנאי שמקום מגורי הקבע שלהם הינו מחוץ לגבולות המדינה.

בני מהגרים– מועמדים לשירות ביטחון שהיגרו יחד עם הורים בטרם הגיעם לגיל 16, וזאת בתנאי שעד גיל 18 מקום מגורי הקבע שלהם היה מחוץ לגבולות המדינה.

בני שליחים– מועמדים לשירות ביטחון השוהים בחו"ל ביחד עם הוריהם, וזאת במסגרת שליחות אותה מבצעים הוריהם מטעם גוף ישראלי, בין אם מדובר בגוף ממשלתי, ציבורי, פרטי או כל גוף עסקי אחר.

חשוב לדעת: המועמדים לשירות בצה"ל הנכללים בהגדרת ילידי חו"ל ו/או בני מהגרים, זכאים לקבלת פטור משירות וזאת במידה והם דואגים להסדיר את מעמדם מייד עם קבלת צו ראשון (בסביבות גיל 16.5). לאחר הסדרת מעמדם כבני שליחים ו/או כבני מהגרים תותר להם הכניסה לישראל לתקופה שאינה עולה על 120 יום במהלך שנה קלנדרית, וזאת ללא החשש שהם ייעצרו על ידי משטרת הגבולות מייד עם הגיעם ארצה. לעומתם, בני שליחים מחויבים בשירות צבאי והם רשאים להגיש בקשה לדחיית השירות עד הגיעם לגיל 20.

הסדרת מעמד – כיצד הוא מתבצע?

הסדרת מעמדכם בני מהגרים, הינה הליך פשוט ומהיר אותו ניתן לבצע באמצעות משרדי הקונסוליה הישראלית הפועלת באזור מגוריכם בחו"ל. הליך זה מיושם באמצעות "טופס לרישום ולקבלה אישית של מלש"ב השוהה בחו"ל", אותו תדרשו למלא מייד עם קבלת צו ראשון לכתובת מגוריכם.

במידה והינכם בני שליחים, תדרשו למלא "טופס לדחיית התייצבות לשירות ביטחון-אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל", ובאמצעותו, תוכלו לדחות את מועד גיוסכם מגיל 18 לגיל 20.

הסדרת מעמד – מדוע הוא חיוני?

אי הסדרת מעמדכם כבני שליחים ו/או בני מהגרים עלול לגרום לכך שעם הגעתכם ארצה לביקור, תעוכבו על ידי משטרת הגבולות לצרכי בירור אי התייצבותכם לשירות. בחלק מהמקרים, אף תעצרו. המעצר יוביל להגשת כתב אישום כנגדכם, לריצוי תקופות מאסר בהתאם לחוק ולרישום פלילי. כמו כן, אי הסדרת מעמדכם במועד, הינה פעולה העלולה להוביל לאי- חידוש הדרכון הישראלי שלכם.

חשוב לדעת: במידה והסדרתם את מעמדכם כבני מהגרים ו/או כבני שליחים, ובמידה ותחליטו לעשות עלייה לאחר הגיעכם לגיל 18, אתם עלולים להיות מחויבים בשירות צבאי בהתאם להחלטותיה של המערכת הצבאית.

מה קורה במקרים בהם אחד מההורים מתגורר בישראל?

במקרים בהם אחד מהוריו של המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) מתגורר בישראל, המלש"ב יידרש להוכיח כי החזקה עליו מצויה בידי ההורה השוהה בחו"ל, ובמידה והוא לא ייעשה כן הוא לא יוכל להסדיר את מעמדו כבן/ת מהגרים או כיליד/ת חו"ל.

בכל אותם מקרים בהם המלש"ב בחר להמשיך להתגורר בחו"ל גם לאחר שהוריו חזרו לישראל, הוא איננו יוכל לקבל פטור משירות במסגרת הסדרת מעמדו, וזאת למעט אותם מקרים בהם הוריו חזרו ארצה לאחר הגיעו לגיל 21 (במקרים שיצא מהארץ לפני גיל 16) או בהגיעו לגיל 18 (באם יצא מהארץ לפני גיל 13).

האם הפטור משירות ל"בן מהגרים" תקף לצמיתות?

בת מהגרים ו/או ילידת חו"ל זכאית לפטור משירות צבאי מייד עם הגיעה לגיל 20 (אם נצלה "שנת שהיה", תקבל פטור בגיל 22). לעומת זאת, בן מהגרים ו/או יליד חו"ל המחליט לבצע עלייה לישראל יהיה מחויב בשירות (בכל גיל) למשך תקופה עליה יוחלט בהתאם לצרכי המערכת הצבאית.

מהו פרק הזמן בו מותר לבני מהגרים וילידי חו"ל לשהות בישראל?

מלש"בים המסדירים את מעמדם כבני מהגרים ו/או כילידי חו"ל ו/או כבני שליחים, רשאים לבקר בישראל למשך תקופה מצטברת של עד 120 יום בשנה קלנדרית. בין אם מדובר בשהות רציפה ובין אם מדובר במספר ביקורים במהלך השנה.

כמו כן, בני מהגרים ו/או ילידי חו"ל ו/או בני שליחים, אשר הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא, רשאים לממש שנת שהייה רציפה בישראל וזאת לצרכי לימודים תיכוניים. שהות ממשוכת זו תותר להם אך ורק והם אינם ביקרו בישראל 60 יום לפני כן.

לסיכום, הסדרת מעמד בני מהגרים ו/או ילידי חו"ל, הינו הליך המיועד לצרכי  קבלת דחיית שירות ובהמשך, פטור מגיוס לאזרחים ישראליים השוהים בחו"ל. הליך הסדרת המעמד מתבצע אל מול הקונסוליה הישראלית בחו"ל, ומומלץ לקיימו מייד עם הגיעו של המלש"ב לגיל 16 וחצי או מייד עם קבלת צו גיוס ראשון.

במקרים חריגים, הסדרת המעמד מתאפשרת באמצעות קבלת שירותי ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין צבאי, וזאת בעיקר במקרים בהם אי הסדרת המעמד במועד הובילה להסתבכות המלש"ב אל מול שלטונות הצבא.