דין משמעתי ומשפט צבאי: על עו"ד צבאי ומערכת השיפוט הצבאית
מערכת השיפוט הצבאית פועלת במקביל לזו האזרחית, והיא עוסקת בעבירות על פקודות הצבא, חוק השיפוט הצבאי, וגם בעבירות מחוק העונשין – עבירות פליליות שיש להן זיקה לשירות הצבאי. הנאשמים או החשודים מיוצגים ע"י עו"ד צבאי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים. באופן כללי ניתן לומר כי כל עבירה פלילית שנעשית במסגרת הצבא מטופלת במערכת הצבאית, וכאלה שלא נעשו במסגרת השירות הצבאי יטופלו במסגרת האזרחית, אך יש עבירות החורגות מכלל זה, כמו עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, שחייל החשוד בהן יעמוד בפני מערכת השיפוט הצבאית, גם אם ביצע את העבירות שלא במסגרת הצבא, דהיינו בנסיבות אזרחיות.
במסגרת השיפוט הצבאי מתקיימים שני הליכים: העמדה לדין בפני בית דין צבאי ומשפט בדין משמעתי (דמ"ש). הדין המשמעתי הוא כלי אכיפה תוך-צה"לי. שני הליכים אלו שונים בחומרתם ובאופיים והם משמשים לעבירות שונות. בעוד בית הדין הצבאי דן חיילים הנאשמים בעבירות בעלות אופי פלילי שהרשעה בהם גוררת רישום פלילי גם באזרחות הרי שהדין המשמעתי דן בעבירות משמעת שלחיילים שעברו על פקודות הצבא.
בעוד שהדין המשמעתי מתקיים בין החייל לבין קצין שיפוט, לדיון בבית הדין הצבאי קודמת מערכת מסועפת של גורמי חקירה ותביעה, בדומה לאזרחות. בשל אופיו של ההליך בבית הדין הצבאי וההשלכות החמורות שעשויות לנבוע ממנו, הנאשמים זכאים לייצוג על ידי עו"ד צבאי, ככל אזרח במדינת ישראל הנאשם או חשוד בעבירה. בדמ"ש, לעומת זאת, יכול הנאשם רק להתייעץ עם עו"ד צבאי ולהציג חוות דעת מטעמו, זאת בגלל אופיו המנהלי של ההליך.
חשיבות הייצוג על ידי עו"ד צבאי אינה מוגבלת רק לערעור תוקף הראיות המרשיעות, אלא גם להצגת הנסיבות המקלות באופן שיטה את הכף לטובת החייל. לנסיבות האישיות והמשפחתיות של החייל יש משמעות רבה בהליכי השיפוט הצבאיים, וישנם מקרים בהם בוחרת הפרקליטות הצבאית שלא להעמיד לדין חיילים עקב נסיבות אישיות. בין נסיבות אלה ניתן למנות מצב בריאותי גופני או נפשי, ולעתים גם מצוקה כלכלית, דברים שיכולים להשפיע על חומרתו של גזר הדין.
