בני מהגרים והגיוס לצה"ל וכל מה שצריך לדעת

בני מהגרים והגיוס לצה"ל: כל מה שצריך לדעת – על המשמעויות וההשלכות של חובת השירות בצה"ל לבני הדור השני של הישראלים בחו"ל.

אז מה צריך לדעת ומה ישראלים השוהים בחו"ל? – גם לילדים שלכם זה יכול לקרות. 

ישראלי-אמריקני, בעל אזרחות ישראלית, חזר ארצה מרצונו בגיל 25 ונעצר ע"י שלטונות צה"ל. זהו רק סיפור אחד מיני רבים.

קבלו עוד תרחיש אופייני: החלטתם לעזוב את הארץ עם הילדים בעודם קטנים, יצאתם לביזנס טריפ ממושך מחוץ לישראל בלב שקט, או שהילדים שלכם נולדו בחו"ל וחיו שם מאז ומעולם אך הם מחזיקים גם בדרכון ישראלי.  והנה הילדים גדלו והגיעו לגיל 16 – ופתאום מדינת ישראל קוראת להם להתייצב לשירות צבאי, איתכם או בלעדיכם.

במקרים רבים ההורים החיים בתפוצות לא מודעים או לא מבינים שאי התייצבות ילדיהם לשירות צבאי, או התעלמות מהסוגיה, נחשבת בישראל כעבריינות ועלולה לגרור רישום פלילי על כל המשמעויות וההשלכות של הדבר.

אז מה צריך לדעת ומה עושים?

חוק שירות ביטחון (נוסח משולב, התשמ"ז, 1986) במדינת ישראל מתייחס לכל נער/ה המחזיק באזרחות ישראלית, בין אם הוא מתגורר בחו"ל ובין אם הוא מחזיק באזרחות נוספת. בשפה הצה"לית קוראים לכל אזרח ישראלי מחוייב גיוס 'מלש"ב' – מיועד לשירות ביטחון. משמע, הילדים שלכם שהגיעו לגיל 16 וחצי ומחזיקים באזרחות ישראלית.

אי התייצבות המלש"ב בבקו"ם ביום שנקבע בצו התייצבות, מוגדר כנפקדות; ובהמשך 'השתמטות משירות ביטחון'. הדבר נכון לכל נער/ה שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם גיל 16, כאמור גם אם מחזיקים באזרחות כפולה וגם אם הם שוהים בחו"ל דרך קבע. האמור רלוונטי גם לילידי חו"ל. אי הסדרת מעמד/שינוי סטטוס לילידי חו"ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי, או בני מהגרים, עלול להסתיים במעצר הילדים בנתב"ג ע"י משטרת הגבולות או בסירוב לחידוש או הארכת הדרכון הישראלי בעתיד.

ואם אחד ההורים, חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי הוא נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל. ובאופן כללי, אם שני ההורים חזרו לחיות בארץ והמלש"ב בחו"ל – הוא לא יוכר כ"בן מהגרים".