כל מה שצריך לדעת על הסדרת מעמד בן מהגרים

ארתור נולד בקליפורניה להורים שהיגרו מישראל. בגיל 21 הגיע ארתור לביקור בישראל, מדינת המולדת של הוריו, אך ברגע שהגיע לנתב"ג הוא נעצר בעוון השתמטות משירות ביטחון. מסתבר, כי ארתור נחשב על ידי צה"ל כמחויב גיוס, ושלוש השנים השלוות אותן בילה במקום בו חי את כל חייו מהרגע שנולד, נחשבות לו לעבירה פלילית על החוק הישראלי. ארתור צפוי לעמוד למשפט בבית דין צבאי, להיכנס לכלא צבאי על עבירה חמורה של השתמטות משירות צבאי במשך שנים ארוכות, לזכות לרישום פלילי למשך כמעט 20 שנה, ואחר כך להישאר בישראל עד תום תקופת שירותו הצבאי בצה"ל.

בן מהגרים שלא הסדיר את מעמדו – עבירה פלילית 

המצב האבסורדי המתואר למעלה הוא אפשרי בהחלט בישראל, בה חוק שירות ביטחון מחיל על כל אזרח ישראלי מעמד של מיועד לשירות ביטחון – מלש"ב. החוק לא מבדיל בין אזרח ישראלי שחי בארץ לבין כזה שגר בחו"ל או נולד בחו"ל ומעולם לא ביקר בישראל. אזרחות ישראלית ניתנת באופן אוטומטי לבני מהגרים שירדו מהארץ, מה שמסביר את הסיפור המתואר למעלה, בו יליד חו"ל, בן להורים ישראלים, נעצר בעוון השתמטות.
בן מהגרים, בין אם עזב את הארץ לפני גיל 16, בין אם הוא שוהה בחו"ל דרך קבע, ובין אם הוא יליד חו"ל – חייב בגיוס, גם אם הוא מחזיק באזרחות כפולה. בגיל 16 וחצי, אם לא התייצב המלש"ב בבקו"ם, הוא מוגדר כנפקד ובהמשך כמשתמט משירות צבאי, עם כל המשתמע מכך.
הדרך היחידה לטפל במצב זה היא באמצעות הסדרה מבעוד מועד של מעמד המלש"ב, כך שיוגדר  כבן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים, ויוכל לבקר בישראל ולשהות בו במשך תקופות ארוכות ללא חשש ממאסר, רישום פלילי וגיוס לצה"ל.

בן מהגרים, בן שליחים ויליד חו"ל

חוק שירות הביטחון מבדיל בין שלושה סוגים של מלש"בים השוהים מחוץ לישראל:

בן מהגרים – מי שהיגר לחו"ל בעקבות הוריו לפני גיל 16, ועד גיל 18 היה גר באופן קבוע במדינה אחרת בחו"ל בה מתגוררים הוריו. אם אחד ההורים מתגורר בארץ, על המלש"ב להוכיח כי הוא נמצא בחזקת ההורה המתגורר בחו"ל, כדי להיחשב כבן מהגרים. ככלל, אם שני ההורים חיים בארץ, המלש"ב לא יזכה למעמד בן מהגרים.

בן שליחים – מלש"ב השוהה בחו"ל עם הוריו (או אחד מההורים), שאחד מהם הוא שליח של גוף ישראלי-ממשלתי, ציבורי או פרטי.

יליד חו"ל – בעל אזרחות ישראלית שנולד בחו"ל וגר באופן קבוע בחו"ל מאז היוולדו.
את המעמד יש להסדיר עם הגיעו של המלש"ב לגיל 16 וחצי, אז יש לפנות לקונסוליה הישראלית הקרובה למקום המגורים לצורך רישום והגדרת המעמד. אם המלש"ב עונה לאחת מההגדרות שלמעלה, הרישום אמור להיות תהליך פשוט וקל למדי, שדורש מספר מסמכים ובעיקר בירוקרטיה. הגדרת מעמדו של המלש"ב כבן מהגרים, יליד חו"ל או בן שליחים, מאפשרת לו לבקר בישראל למשך 120 יום בשנה קלנדרית, ואף לשהות בה במשך שנה שלמה בתאום עם שלטונות הצבא.

הסדרת מעמד בן מהגרים בעזרת עורך דין צבאי

מלש"ב המתגורר בחו"ל שלא הסדיר את מעמדו בקונסוליה, צפוי עם הגיעו לישראל לחוות אי-נעימות רבה, החל מאי חידוש והארכה של הדרכון הישראלי, וכלה במעצר, משפט צבאי, רישום פלילי וגיוס לצה"ל. במצב כזה, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין צבאי מומחה בעל ניסיון וידע בנושא הסדרת מעמד בן מהגרים, כדי לצלוח את הסיטואציה הקשה. צה"ל מתייחס באופן חמור מאוד לכל מלש"ב שהשתמט משירות צבאי, ולא מבדיל בין מלש"ב שלא ביקר מעודו בישראל לבין מלש"ב שחי את כל חייו בארץ. לכן חשוב מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין צבאי המנוסה בהסדרת מעמד כדי לפתור את הבעיה. בעזרת עורך דין ניתן להקל את העונש, להגיע להבנה עם שלטונות הצבא ובמקרים רבים גם להשיג פטור מלא משירות צבאי. כמובן, הדבר הנכון ביותר לעשותו הוא להסדיר את המעמד מבעוד מועד מול הקונסוליה, בהליך פשוט ולא מסובך.
נקלעתם לתסבוכת משפטית? זקוקים לעורך דין צבאי מומחה להסדרת מעמד בן מהגרים? עו"ד צבאי דנה נוף היא בעלת ניסיון רב בהסדרת מעמד בני מהגרים.

לפנייה לעו"ד צבאי דנה נוף, לחצו כאן.