החוק והקריירה הצבאית חלק ב': ועדת הערר והוועדה להתרת התחייבות
ועדת הערר: ועדת ערר היא מעין בית הדין לענייני עבודה של הצבא – קרי, טריבונל משפטי בו ניתן לדון על תנאי העבודה בצבא. ועדת ערר מוסמכת לדון בענייניהם של משרתי הקבע בכלל נושאים אשר קבועים בחוק, תוך איזון בין השמירה על זכויותיהם של חיילים בשירות קבע לבין צרכי הצבא, וזאת לאור המאפיינים הייחודיים של שירות הקבע בצה"ל.
ועדת הערר הוקמה על פי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010 (להלן: "החוק"). החוק נכנס לתוקפו ביום 16.8.2010 .
הוועדה מתכנסת בהרכבים של שלושה – יו"ר, נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום יחסי עבודה ונציג ציבור נוסף שמונה ע"פ הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל.
ע"פ החוק רשאי לפנות לוועדה חייל בשירות קבע, הרואה עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בצה"ל ורוצה לערור עליה, בעניינים שונים. כך למשל: ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרור, ניכויים מהשכר, מימוש תכנית שירות שאינו כרוך בתפקיד או בקידום דרגה וכיו"ב. ערעור על החלטות לסיום שירות הקבע בעילה מהעילות הקבועות בפקודות הצבא.
כסעיף סל, רשאי לפנות לוועדה מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניין קבלתו לשירות קבע ומבקש לערור עליה.
כאמור, הוועדה שואבת את סמכותה מחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל. בחוק זה נקבע ש"חייל בשירות קבע הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך […] רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר." לאחר מכן החוק מפרט את המקרים שבהם ניתן לפנות אל ועדת הערר. ועדת הערר היא ועדה עצמאית ואיננה כפופה לצבא. בוועדה חברים שמונה אנשים ובראשה עומד שופט בדימוס. בוועדה ישנו גם נציג לצבא.
ועדת הערר היא בית דין מנהלי ופועלת לפי הכללי הקבועים לגביו בחוק. היא דנה רק במקרים שבהם אין גורם מוסמך בתוך הצבא שיכול לטפל בהם – נציב קבילות החיילים, לדוגמה. כדי לדעת אם יש מקום בכלל להגיש עתירה לוועדה וכיצד לעשות זאת, יש להתייעץ עם עורך דין צבאי הבקיא ברזי החוק וברזי המערכת הצבאית – חשוב לדעת אם זו הכתובת הנכונה או שמא ישנם מהלכים אחרים שמוטב לעשות עוד לפני שפונים לוועדה. עורך דין צבאי גם יכול לייצג את החייל בפני הוועדה ולייעץ במהלך הדיונים בוועדה.
הוועדה להתרת התחייבויות: חייל שהתחייב לתקופת שירות בצבא הקבע יכול לבקש להתיר את ההתחייבות מסיבות שונות. אם בקשתו נידחת בידי ראש אכ"א – הסמכות לאישור התרת ההתחייבות – החייל יכול לבקש להופיע בפני ועדה מיוחדת שנקראת ועדה להתרת התחייבויות. בפני ועדה זו הוא יציג את הטיעונים שלו והיא תחליט אם אכן יש הצדקה להתרת ההתחייבות – ההמלצה תועבר אל ראש אכ"א. עורך דין צבאי יכול לייצג חייל בפני הוועדה ולייעץ במסגרת התהליך הזה.
מאידך, הצבא אף הוא יכול ליזום התרת התחייבות של משרת קבע – דהיינו לשחרר אותו משירות לפני הזמן שנקבע לו. כיוון שמדובר למעשה בפיטורים (או הדחה) על הצבא להציג עילה מוצדקת לכך. עילות שכאלה יכולות להיות:
התנהגות שאיננה הולמת חייל בצבא: גם אם לא מדובר בהתנהגות שאיננה חוקית אלא רק כזו שנוגדת את ערכי הצבא.
בעקבות הרשעה בעבירה שיש עימה קלון או במקרה שנגזר מאסר בפועל.
בעיות בריאותיות שמונעות מהחייל למלא את תפקידו.
גם במקרה כזה החייל זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי שיסייע לו בתהליך: הצבא צריך להצדיק את ההחלטה בפני הוועדה ועורך הדין יכול לסייע לחייל אל מול רשויות הצבא ובייצוגו בפני הוועדה.
כידוע, ידע הוא כוח. התמודדות עם רשויות הצבא איננה עניין של מה בכך שכן מדובר במערכת סבוכה ובעלת מאפיינים מיוחדים וייחודיים. הדרך להתמודד עם המערכת היא באמצעות ידע והדרכה נכונה. עורך דין צבאי יכול לספק את הידע ואת ההדרכה לחיילים הזקוקים לכך.
