ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.

כאשר אותו חייל משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.

קיימת פרוצדורה, הקבועה בחוק, לפיה ניתן למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו.הסמכות למחיקת רישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות נתונה לנשיא המדינה.

לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות.
לשכת הנשיא תבקש את עמדת אגף החנינות בצה"ל .כל מקרה נבחן לגופו, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, עבירות נוספות, נסיבות אישיות וכיו"ב. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה.
לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.

חייל, הנושא רישום פלילי מן התקופה שלפני גיוסו, רשאי, כשישה חודשים לפני שחרורו, לבקש ממפקדו או מגורמי ת"ש ביחידה שיביאו את עניינו בפני הוועדה הצבאית למחיקת עבר פלילי. אם יימצא כי החייל עומד בקריטריונים, המפורטים בהוראת קבע אכ"א 33-03-05 , ושירת שירות תקין - מוסמכת הוועדה להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.

 חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד